הרשקוביץ נ' חי אירועים 770 בע"מ

החלטה

החלטה

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון (כב' סגן הנשיאה, השופט י. קינר) מיום 16.12.10, אשר דחה את בקשת המבקש ליתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבה, או מי מטעמה לבצע באולם השמחות שבבעלותה כל פעילות של אטרקציות, תאורה ממוחשבת ומסכים, שלא באמצעות המבקש.

השתלשלות העניינים בקצרה-

בין הצדדים נחתם ביום 08.10.09 הסכם זיכיון, ולפיו, תמורת סך 400,000 ₪ ששילם המבקש למשיבה, הוא רכש ממנה זיכיון להפעיל באולמה עסק הכולל אטרקציות, תאורה ממוחשבת ומסכים לאירועים.

תקופת ההסכם הינה למשך 3 שנים מיום 29.10.09 ועד ליום 28.10.12, וכן כולל ההסכם אופצייה להארכת התקופה.

התמורה בסך 400,000 ₪ שולמה, בהתאם להסכם, במספר תשלומים. האחרון בהם שולם ביום 15.09.10.

ביום 16.09.10, יום לאחר פרעון התשלום האחרון, שלחה המשיבה למבקש מכתב התראה, בו נאמר, כי נודע לה שהמבקש הצטרף, ללא ידיעתה, כשותף באולם סמוך ומתחרה. וכן נודע לה שהוא משכנע לקוחות פוטנציאלים לערוך אירועים באולמו. המשיבה דרשה מהמבקש לחדול מלהפנות לקוחות לאולמו. על כך השיב המבקש במכתב מיום 22.09.10 כי אין עליו איסור בהסכם או בדין להצטרף כשותף באולם אחר, אך הכחיש כי הוא מפנה לקוחות לאולמו.

ביום 11.10.10 התקיימה פגישה בין הצדדים, בעקבותיה נשלח מכתב מטעם ב"כ המשיבה לב"כ המבקש, משמעות המכתב שנוייה במחלוקת.

ביום 05.12.10 הגיש המבקש תביעה כנגד המשיבה למתן צו עשה לאכיפת ההסכם, באותו יום הוגשה הבקשה למתן צו מניעה זמני כאמור לעיל.

בית משפט קמא דחה את הבקשה.

בימ"ש קמא קבע, כי הצטרפות זכיין כשותף לבעלים של אולם מתחרה הינה סיטואציה בעייתית "אשר עלולה להביא למסקנה כי המבקש נהג בחוסר תום לב ותוך הפרת חובת אמון כלפי המשיבה". נתקבלה טענת המשיבה כי אם היתה יודעת בעת ההתקשרות על קשר שיש למבקש עם אולם מתחרה, היא לא היתה מתקשרת עימו בהסכם הזיכיון.

נדחתה הטענה כי המשיבה המתינה עד לקבלת התשלום האחרון ורק אז ביטלה את ההסכם, מהטעם שביטול ההסכם תואם את מועד הצטרפות המבקש כשותף באולם המתחרה.

בימ"ש קמא סיכם וקבע, כי לנוכח התנהגות המבקש, זכותו הלכאורית של המבקש להמשיך בהסכם נחלשה, מה גם שטענותיו הכספיות יוכלו להתברר בהליך המתאים.

בימ"ש קמא קבע עוד כי מאזן הנוחות פועל לטובת המשיבה, אשר אין לכפות עליה קבלת שירותי זיכיון כאשר היא יכולה להינזק עקב כך, וכאשר מנגד יכול המבקש לעתור לקבלת פיצוי כספי.

עוד קבע בימ"ש קמא כי הבקשה לוקה בשיהוי, כאשר המכתב הראשון מטעם המשיבה נשלח ביום 16.09.10 ואילו הבקשה הוגשה רק ביום 05.12.10.

טענות המבקש-

המבקש טוען כי גם אם כל קביעותיו של בית משפט קמא היו נכונות (והוא איננו סבור כך) הרי שהיה מקום לתת את צו המניעה המבוקש, שכן על פי ההסכם הפעלת המסכים והתאורה מתבצעת ע"י תקליטן מטעם האולם, כך שבמצב זה אין חשש לניגוד עניינים או לחשיפת פרטי לקוחות.

עוד טוען המבקש כי בקיומו של ניגוד עניינים אין בו די.

המבקש מוסיף וטוען כי אין כל בעייתיות בהיותו של זכיין שותף בעסק מתחרה, וכי לא קיימים יחסי אמון בין הצדדים.

עוד טוען המבקש (בסע' 28 לבקשה) "עם כל הכבוד אין כאן שאלה של סבירות אלא של הוכחה באמצעות ראיה".